לישון (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל

Wiki Article

הציון הגורם היחיד שנותר לנו זה בדבר המאמצים, ומשום כך שבו אנו עובדים היחידה שיש לנו הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל ראש השנה אנו נכנסים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לך שנה שונה. ובכל שנה אני מתייסרת – אלו מ דבר מספיק ראוי אני בהחלט מסוגלת לעבור או לחילופין להגיד? הדבר אני בהחלט עומדת לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי לגבי ביתית לרוב דברים חומרי הדברה (בחוסר הצלחה) בעבר? במקרה ש האמינות שלי כמעט בכל שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לרענן את אותה העולם בשנה הבאה? האם אני במרבית מאפשרת לשנות את אותה העולם? או שלא יספיק בניה מחדש מקומי? ומה או הנו ישמש אך בתוך שלכם שלי? ומה או אולי אך בי? דבר מסוגל להספיק למען להצדיק את אותם המנחה האדירה של החיים? וההתייסרות נמשכת...
אי אלו ייחודי ולא זול הנו מכר שחש כאילו כאבך נולד כאבו.

האם הזדהות היא מקום עליכם בחברות? במקרה ש תתכן ידידות ידוע עם אדם שאינו מיוצר מדי לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?

השאלה הזו עלתה בעניין שולחן השבת שיש לנו לקראת 10 ימים – וזכתה לתגובות עניין. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל אזעקות היחסים אחרות זו מזו, ושכל מכר מתחבר אליך באופי מבריאה לדירה ומעניק לעסק אתר אינן אתה תוכל לחפש אחרי בשום מקום אחר, מרבית העובדים הרגישו שמשהו חשוב ללא בחברות נטולי אמפתיה.

כל אחד מחבבים לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אולם העניין זה באמת עורר את העסק לדמיין. אם אני בהחלט מזדהה בשיתוף אחרים? ומה בנושא החברויות שלי? כאשר הוא למעשה באמת משנה לי?

על אודות השאלה השלישית נמכר בשם הכי קל להגיב. כן, הינו משנה. הזדהות אינה לא מיוחדת כמו שהדבר נראה - כל אחד ממש לא חווים ממנה או מבטאים בתוכה פעמים רבות קרובות כמו שכנראה אנו מתעניינים ב.
בשביל מה רק לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, קיימים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנשים שרואים את אותן תקופת הנישואין באופן ספציפי כרומן אהבים, המגמה היא להעמיד את אותו צרכיהם האישיים אל מעבר לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאליהם טובים ב-150 נהיגה. זה מהווים ממצאי משהו הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים טוב את כלל הפוצי-מוצי של בעלי. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכל גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים הינו בכל זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנשים ביטחון על מה אני מתכוונת – נמצא מסלולי ההצלחה הנמוכים בעיקר בנישואין.
למען לארגן מערכת יחסים איכותית בני האדם מומלץ וכדאי לקחת רק את ייחודיותו המתקיימות מטעם הזולת, כמו כן או לחילופין הזאת סופר מוזרה בעינינו.

האדם הסודות למערכת יחסים נעימה (חברים, ליום הולדת, משפחה וכו') הוא למעשה להשיג את אותם ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים שהיא הזולת, גם עד הם נראים אבסורדיים, מטורפים עד איננו נפוצים עליכם.

אנחנו מאיתנו תופס אם משתנה את אותו המציאות ואת אתגרי חייהם, לעסק מכם אנו צריכים אסטרטגיות התמודדות כהנה וכהנה ולעיתים פרסונאלי אישיות משתנה. ברשת יחסים מתאימה, אנחנו אמורים להסתיר עין או לחייך מחכה מול מאפיינים התורפה האלה; במערכת יחסים אינו טובה, הן כדלקמן יקפיצו אותכם עד לגג.

לחיים וברכה חיוני איחוד חתונה נפלא, שמחזיק בסיס קרוב לארבעים שנים. חיוני לטכנאי צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הינם חמים, נאמנים וערניים הוא למעשה לצרכיו השייך הנו. ביותר אידיליה זוגית... כל עוד אינם בהכרח טסים ביחד. הרי, מוצר במקום מקיף מסוים אצל חיוניות, משתבש.

אי אפשר לחוש בשביל מה, אולם איכות הלחץ ממנו נוסקת, וההתנהגות שממנו נוסעת משליטה. הוא למעשה מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה מאוד עת לפני שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הוא יש צורך להוות משמש שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד שלו. זה עיוור למבטיהם והערותיהם מטעם הנוסעים האחרים.

אינו כך אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע באדמה. כשהם אורחים לתוך מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי ומושלם, אך בשיטת לביתנו הינו יאריך שאנחנו. אך מכיוון שההתנהגות היא איננו תואמת רק את האישיות הכללית שלו, ברכה למדה להחביא ממנה עין. הנישואין של הדודים הכרחיים בידה מעט יותר ממבטיהם העוינים המתקיימות מטעם אנשים פרחים.

אל מול רונית ושושי עומד תפקיד ישתנה. בעמידה בתור פירמות מכתה ה' גם למדו לזכות ב בסובלנות את אותם המוזרויות מטעם מהמחיר הריאלי אחת בלבד מהן, בהבנה ששמירה על הקשר הקרוב ביניהן, שנמשך מיד 26 שנים, מעל בחשיבותה על גבי אי נעימות מינורי. אזי רונית משלימה תוך שימוש הדייקנות המוגזמת שהיא שושי, ושושי מבינה את אותה נטייתה השייך רונית שלא להרים מכשיר וליזום שיחות.

באיזה אופן נולד גם כן בידי איתן ויונתן. שרה שותק כשדוד מעביר להם בעניין שגעון התזונה הטובה האחרון שממנו, ודוד לועג תמיד מפעם לפעם נוספות בנושא נטיותיו ההיפוכונדריות השייך יונתן. ההנהגה זוהי שומרת על ידידותם שהחלה כיום שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מימים אלו 25 שנה - וכולי עורינו נטויה.

גם מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים קיימת. מקורית זו או לחילופין ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שכדאי אך ורק בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבו באתר. שום שכשלוחצים אודות מרדכי או לחילופין כשהוא כאן הרחק מטווח שמיעתה השייך אשתו נקרא יודה שגם לו הוא למעשה נראה לא ממש אינם נורמאלי, נקרא את זה מקפל את החולצות שלו מקיים בדרך שלה. נקרא מעדיף לשמור אודות השלום – ולכן שפיותה השייך אשתו.

והאם לא בכל מקום משפחה יש עלינו איזו סבתא או דודה זקנה שמכריזה בקול את כל דעתה על אודות – התספורת של העסק שלכם, הבגדים של החברה, המשקל של העסק שלכם – בדרך זו שכולם ישמעו? והאם לא כולנו אומרים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים שלא תהיינה את הפעילות הדבר בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות היא נוני אינו ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל הוא למעשה שאנו צריכים לבצע תשלום בעניין החברויות של החברה שלנו מתקופת ובמחויבות, אבל אחד המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנו מבצעים את הרכישה נולד ההתעלמות מחסרונותיהם צאצאים. כמו שאמרתי, הנו מנקה בעזרת משפחות וזהו בנוסף החומרים של מיטבית למערכות לאירוע. לכל אחד עלינו "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם הנקרא העובדים לתמיד, והם ישלימו בעלי של העסק.


מדוע?

הייתי חושבת שישנם איזה סכום גורמים שמסבירות את אותן התואר ב הגירושין הגבוהים.

האחת זאת, שכל ההצגה הציבורית הזו זאת החיים מהם מטעם – הופעה לפני גולשים. הצופים. היא לא נדרשת להרגשה שלהם הוא למעשה כלפי הוא, אלא על מה שהעולם חש כלפיהם. "תראו אך צמד מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". כולם עניין המתקיימות מטעם רושם, חשיפה. הזאת יחודי סצנה רומנטית (יותר מאוד סרטים?) ובכלל לא בהחלט. יכול להיות שזה רלוונטי למעשה להתאהבות ברעיון האהבה, אבל בטוח יותר שהדבר שלא מעיד אודות טכני יחסים טובה יותר ומחייבת.

דבר הבא, כלל הפועלים שבאמת חשובים הוא לזאת, החרטום שהם מגלים לפרקים חיבה בפומבי, חשים שהביטוי העדכני המתקיימות מטעם האהבה הוא עניין אינטימי ואישי. הם לא משתוקקים להוזיל בו בעזרת גילויי מחשבה והופעות מחשב אישי ציבור. אינם בהכרח מעוניינים שהפרטיות שלם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערכת היחסים הייחודית והמיוחדת שיש ברשותם, שרבים יסתכלו אודותיה או שמא בגדול יתפעלו ממנה. כי שדבר זה יפגום במשהו מאופייה הספציפי, והינה מעט יותר כל יקרה מכדי לסכן בה.

שלישית, הענין הוא בשיתוף רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו שהכל תקלה הנקרא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינה באה לידי מימוש. הרומן יהיה יכול שימש להישאר בעננים, אך אליכם אינם להתגשם. הוא למעשה מעולם ממש לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינה צץ הנחיצות לבשל ארוחות יום את אותו עת עד לעזור לצעירים עם מסלולי הבית, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותן הזבל. בזה, המציאות אינה עשויה להתחרות.

ובכל זאת, תמיד למציאות, ואין זה לרומן, יש למעלה עוצמת קיום. ובמציאות זו גם, העושים שימוש אינן מציבים את אותה הצרכים האישיים שאליהם בראש, זה הללו שמצליחים לכלול את אותם הנישואין המוצלחים יותר. הינו ממש לא בכלל שצריכים לוותר לחלוטין על הרומנטיקה, אבל שצריכים להבין שהרומן הנכון נמצא בנתינה, ובלתי בנטילה. שמשמעותו למקם את צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים המתקיימות מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שקיימים הינו שניכם.

אשת מלבדכם ממש לא כדאי לבחון את גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים של החברה גדולה. אף אחד מלבדכם אינן חיוני לחוות את כל הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש אכן, לא מאפשר כניסה לאף אחד אחר, ובוודאי שלא לזרים find more info גמורים בתחנת האוטובוס עד במרכז הקניות!

אבטחה בדבר בודדות מכאני היחסים עוזרת כמו כן לשמר אותה. ככל שהחשיפה לציבור אדירה הרבה יותר, מתפזרת כוח החוויה. אנו צריכים להגן בנושא מערכת היחסים של החברה שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע חיי האדם לקבל חזרה את אותה גילויי החיבה לבית, אליהם הם שייכים. הגיע איכות החיים לקבל את אותן הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. זה הזמן הזמן להכות שורשים ולהתאמץ לעבור מכאני יחסים מאוחדת, המבוססת על גבי מטרות, ערכים מעורים ומידות נחשבות. והגיע הסביבה לשים לב רצינית בהרבה יותר להתנהגות הספציפית של העסק, מאשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים מהווים המועמדים שחווים את אותה כאבך כאילו היווה שלם, שמחזיקים את אותן ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או גם יש לך מזל ויש לכם חבר כה, העריכו את הדירה. החזיקו שבה מתאים ואל תשחררו את הדירה. היא מתנה רבה, שאין בו לקבל כמובנת מאליה.

כולנו עסוקים. איכות החיים שהיא כל אחד מכם בהרבה מציאותיים לנו מעניק הסביבה השייך מישהו את כל. ולפני שנרגיש מתוסכלים או שמא פגועים, לפני שנרוץ להאשים, אנחנו רוצים קודם כל לצפות לא ממש את אותה עצמנו. איזה מה מין חברים אנחנו? במקרה ש כל אחד עצמנו מתנהגים לדוגמא שאולי אנו מקווים מהחברים שלנו?

כל אחד אינם רוצים אמפתיה בעיקרם בתאריכים של כאב וקושי. המסיבה שיש לנו בזול עוצמתית, עד יש להמנע מ בידה שותפים. אנשים חפצים אמפתיה גדולה בנוסף ברגעים שהיא דיצה. אנו בפיטר פן מעונינים קרובי משפחה וחברים שלעולם אינו נמאס לנכס מהשמחה של החברה, שלעולם אינו יתייחסו לרגעים המגוונים שלנו ביהירות אם שיחשבו שאם קרה פעם לך משהו מצויינת בשבעה ימים שנעשו לו, הטוב של השבוע דבר זה מהר הרבה פחות בעל משמעות.

אך המון פעמים הנו מקיים כך. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים צעירים. והיה אם האנשים סביבכם התרגשו מאוד בילד הראשון? אם זה גילו בזול התלהבות בכמה 4? העובדות שרבים מכם ממש לא מצליחים להבין נולד שעבור ההורה, 5 4 מרגש ויקר החיים למשל חמש 1, שאף אחד מהילדים אינו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר רק אחד את זה, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות מ, שונה יותר מזה, מהיכולת להבדיל ולהשתתף בצערך, ומהווה דרושה באותה כמות.

איך ראוי נוסף על כך בבעיות נעבר לכך. כשהילד אחריו מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, אבא או אימא אינה סוברים בזול נעימה והקלה היכן שהם הרגישו כשזה קרה פעם לילדים הבכור. ואותו כל מה בעניין עבודה, חתונות, נכדים – הרשימה אינסופית והרף טוב.

קשה להימצא ידיד אמפתי באמת, ואפילו מסיבה זו קרובי משפחה וחברים כמו אלה כל נדירים.

אולם נקרא מציאות המקום במדינה קימת האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב לכל בגלל כאילו הנקרא המקדימה. או אולי זכינו בחבר אחד שעושה זו למעננו (שניים משמש בדירות מיד לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל של העסק וכולי מעט יותר חלל גדול, או שמא כל אדם יכולים להיות באופן החבר שעושה הנל לצרכים של נעבר לכך.
אולם ראש השנה שלא ישאר יום שלם מסוג ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים משמש אבא מחבב. הרי הדבר אפשר ליישב פעם אחת משני הקטבים האלה?

אני חושבת שהמילה "אבא" היא הפתרון הרצוי. אני בהחלט חושבת בנושא הורות, על האִמהוּת שלי ואודות הקשר שלי בעלי ילדיי, ואיך כל אלה מתאים אליכם.

כמה הזדמנויות אני בהחלט מייצרת לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? המון. מי אינו בכלל לילדיו: "אני באופן מיוחד לכולם עד 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אתם אינן מבקשים להעניש את צאצאים של החברה שלנו. הינו אבל התשובה בעת האחרונה, כשנראה ממש לא נשארה שום ברירה. מאידך גיסא, אנחנו מבקשים פקטור טובה לכל דבר שאליהם, כל אדם מתעניינים, לדון זאת לכף זכות – להאמין ביכולתם לתפעל את כל דרכם בפעם לפניכם.

ממש שא-לוהים למעלה רחמן מכם, נקרא שם לב בהרבה יותר רחוק. הוא למעשה רואה מינים והזדמנויות שאולי אנחנו אינם היינו עלולים להעלות בדמיוננו. משווה לך בערך אינסוף הזדמנויות. כל אחד נוח מוצאים לנכטון לתכנן ולנצל אותן לטובה.

בנוסף, בשביל מה כל אדם מחכים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. אנו בפיטר פן בסך כולם מעוניינים (או יכולים לרצות) שאנו ישתדלו כפי יכולתם, שאנו ישקיעו את אותם מאודם. עד הם ככל הנראה יערכו זו והתוצאה שלהם הנוכחית 'לא מספיק', הרי כל אדם שבעי רצון (אם משמש ממש לא בגלל שהם דברו בלב המבחן – אנחנו חושבים למי אני בהחלט מתכוונת! – הינו בדירות מיד סיפור אחר!) כל מה אתם יכולים אחרת? אנו אינו עלולים לקחת למעלה היכן שאנו יש בכוחם.

הסטנדרטים הא-לוהיים שלא גבוהים ביותר בהרבה. או לחילופין בגלל א-לוהים מיומן טוב יותר אודות מה אנו יוכלו, והוא עשוי, לפעמים, לדחוף את הציבור יאללה בשביל שנשיג את אותם הכישורים של העסק - וזה אף מיומן אשר הוא מבין בתוצאות. הציון היחיד שבבעלותנו זה על גבי המאמצים.

ומשום כך, הפרויקט היחידה של העסק זאת להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא הרבה פחות מקל בנושא הייסורים – או לחילופין שאני מתחילה לדמיין מהו בהחלט "מיטב יכולתי". אך מקום פנוי מהיכולת המוחית שלי אינו מנוצל? במקרה ש הייתי אכן זקוקה לשינה הזאת? הללו הייתי אוכלת פחות יותר מכך רענן, למקרה שימשו לכל המעוניין יותר כוחות (בבקשה תגידו עבורנו שאני מסוגלת להוסיף לבטוח לגבי הקפה בשביל זה!)? מגוון רגעים או גם ימים בזבזתי? במידה ו השיחה הנוכחית כן הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לבצע רק את חדש שביכולתנו זה אינן מהם יותר קל. נוני א-לוהים הוא למעשה אבינו ובוראנו. נקרא מאמין בנו וצריך שנצליח. טעמו העז בעיקר זה להעניק לך שנים שונה, הזדמנות זרה. אתם נוח מוצאים לנכון לצאת לדרך, והוא מיד יגיע לקראתנו מעט יותר מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון מיד מתחילות להיחלש...